הכנת תכנית עסקית מצריכה התייחסות לנושאים רבים ומגוונים הקשורים לפעילות העסק. אחד האתגרים המרכזיים הוא לבנות מבנה ארגוני שיתאים לפעילות המתוכננת ובתוכו להתייחס למרכיבי השכר השונים של העובדים.

רבים מבעלי העסקים אינם מכירים מספיק טוב את מרכיבי השכר אשר משפיעים בצורה דרמטית על מבנה ההוצאות של החברה. לא מעט מהמעסיקים מגלים כי עלות העובד גבוהה בהרבה מזו שהעריכו כאשר סגרו עמו את תנאי שכרו.

ההבדל בין ברוטו לנטו

חלק מהמעסיקים טועים וסוגרים עם העובד שכר נטו, אשר הוא למעשה מה שהעובד רואה בחשבון הבנק שלו, רב המעסיקים מודעים לעובדה כי קיים פער בין הנטו לברוטו, אך חלקם לא יודעים בדיוק על איזה אחוז הפער הזה עומד (קשור כמובן ברמת השכר).

לוודא שגובה ההוצאות לא עולה על גובה ההכנסות

חלק גדול מהם אינם מודעים כלל לעניין עלות המעביד, אשר גבוה בכ – 20%-30% משכר הברוטו. חישוב לא נכון של עלויות השכר עשוי לגרום לחריגה בהוצאות שיביא בסופו ללחץ תזרימי. בנוסף, חלק מהמעסיקים מייצרים פערים בין הסכומים אשר אמורים להיות מופרשים עבור פיצויים, פנסיה וכד' וכאשר העובד עוזב את מקום עבודתו הללו אינם יכולים לשאת בפער שנוצר וזקוקים להלוואה אשר תגשר על הפערים שנתקבלו. הלוואות שכאלו אינן נלקחות בחשבון לרב, כיוון שאינן צפויות ויוצרות לחצים מיותרים בפעילות השוטפת שלא נלקחו כאמור בחשבון כחלק מניהול תזרים המזומנים השוטף של החברה.

יש לזכור כי מבנה האשראי של החברה חייב להבנות תוך תכנון קפדני הלוקח בחשבון את צרכי האשראי, הקבועים והמשתנים, יש להימנע ממצב בו צרכים בלתי צפויים צצים לפתע בגלל חוסר ידיעה בסיסי בניהול עסק.

הלוואות לעסקים הנלקחות לפתע הן בד"כ יקרות יותר ומעמיסות על תזרים המזומנים של החברה בשוטף ובמקרים חמורים יותר הבנק אינו מאשר ההלוואה ואז הלקוח עומד בפני שוקת שבורה.